חג אביב שמח

22/03/2018

שיר האביב \ יוסי גמזו

כשבשמיים הכחולים צוחקת קשת
או כשכפתור ראשון נפתח בצוארונים,
וכשבגן הציבורי, אחר הגשם,
כל עץ פתאום ירוק כל כך בעניינים.

אז האביב נכנס לעיר (לידיעתך!)
ואם שכחת - שיהיה ברור לך
שבשוקים כבר מסמיקה לה הולנסיה
ושהחורף הזקן יצא לפנסיה...

אתה יוצא מחוץ לעיר וככה סתם פה
תופס שלוה ומתפעל "נו מה תגיד ?"
כי כל שדה עורך תצוגת אופנה חינם פה
וכל פרדס הוא פרפומריה ענקית

וציפורים ששכחו לקפוא מקור
פוצחות שירה עברית ישר מהמקור
וזה לגמרי לא חדש, אך טוב לדעת
שארצך אולי קטנה, אך משגעת.

מרב שנים איש לא נהיה צעיר עדיין
אך כל שנה ממאי עד יוני לפחות
הלב פתאום הוא בן עשרים, עשרים ושתים
והוא אלרגי לפרחים וחתיכות...

וכשפורחת חתיכה ברחוב סוף סוף
זו פרובוקציה מהלכת (עם מחשוף)
אך כשעוברת היא מתחת לתריסינו
אנחנו כלל לא אחראים למעשינו...

כי מלפנים ומאחור ומסביב
כל חתיכה היא הוכחה שיש אביב
כי הנופים אצלה לפתע מתגלים
כמפרעה פורחת על חשבון הקיץ
והפירות אצלה הולכים ומבשילים
(ומוציאים לך ממש את העיניים).

וזה הכל באשמתו של האביב
שיכנס הרוח באבי
אבי
אביו...

אין תגיות