ראשי למידה על התוכנית

 על התוכנית

29/08/2015

​המחנך האמריקאי הדגול ג'והן דיואי אמר ש"תפקיד החינוך הוא ללמד את התלמיד לחשוב ולא ללמד
אותו מה לחשוב". דיואי אמנם נפטר כבר במחצית המאה העשרים, אבל הוא הקדים את זמנו
והאמירה שלו נראית היום משמעותית, חשובה ורלוונטית הרבה יותר מכפי שהייתה בעבר, אפילו
בעבר הקרוב.
העולם שאנחנו חיים בו והחברה שכולנו חברים בה משתנים לנגד עינינו במהירות כמעט בלתי
סבירה: הכמות העצומה של ידע, הפשטות שבה ניתן להגיע אליו והחידושים הטכנולוגיים, בעיקר
בתחומי התקשורת, הופכים את העולם למקום קטן מאוד מצד אחד, אבל מורכב מאוד מאידך.
אבי עבד במקום עבודה אחד במשך 44 שנים וחצי. במהלך השנים עבר כמה מנהלים, החליף חדש
ועלה קומה, אבל במשך 44 שנים וחצי הגיע בכל בוקר לאותו מקום ועסק באותו תחום. עבור אבי
הקביעות הזאת הייתה ועודנה מקור לגאווה ועדות להצלחה. התלמידים שסיימו את לימודיהם
בביה"ס שלנו ובכל בי"ס אחר, יחליפו לפי ההערכות, לא פחות מ 14 משרות ומקומות עבודה לאורך
הקריירה שלהם. עבורם הדינמיות, התנודתיות והיכולת לשנות ולהשתנות בפרקי זמן קצרים היא
מקור לגאווה ודוגמה להצלחה.
אחת השאלות המרכזיות נוגעת למקומו ולתפקידיו של בית הספר בעולם החדש הזה: בעבר היו
הגדרות ברורות לגבי איכות הקשר בין מורה לתלמידיו וציפיות ברורות מאליהן מהתלמידים,
מההורים, מהמורים ומהסביבה. הערכים, העקרונות והפרקטיקות שעיצבו את הציפיות הללו השתנו
מהיסוד והפכו לארכאיים.
בנסיבות של המציאות החדשה המתהווה סביבנו, השתנו כל אלה מהיסוד. המורה כבר אינו מקור
הידע בכיתה, הלמידה אינה עוד פעולה פסיבית של אדם צייתן ובמרכזו של תהליך ההוראה-למידה
ניצבים בני אדם לומדים, להבדיל מ"רק תלמידים". מעבר לכך, אנחנו יודעים לומר היום בוודאות
שהלומדים בבתי הספר היום יעסקו בעתיד הלא רחוק במקצועות שעדיין לא הומצאו ויעשו שימוש
בכלים ובשפה שאינם מוכרים לנו היום. כל אלה מהווים שינויים שאי אפשר להפריז בדרמטיות שלהם
ובהשפעתם על מערכת החינוך ועל כל בעלי העניין שלה- תלמידים, הורים, מורים, קובעי מדיניות,
מתקצבים, אנשי חזון ורוח ובעצם – החברה כולה.
אלה הן השאלות )חלק מהן, לפחות( שניצבות לפתחו הצנוע של תיכון עירוני ד' בבואנו למלא בכוונות,
בתכנים ובשיטות עבודה את הלב של בית הספר, הוא העשייה הפדגוגית. לנוכח המציאות המשתנה
אנחנו נדרשים לשני דברים: לא לטמון את ראשנו בחול כי השינוי נוכח והוא לא יחלוף, ולא להיסחף
למחול עוועים שמקדש כל שינוי מעצם היותו כזה. עלינו למצוא את אותם דברים שקיימים במערכת
ושמשרתים היטב את מטרת החינוך, להתאים אותם למציאות ולהוסיף עליהם חדשים וחידושים.
בבסיס הגישה החינוכית והפדגוגית המתהווה של בית הספר נמצאים שלושה עוגנים שנותרו
רלוונטיים וראויים גם ולמרות השינויים המתחוללים:
א. הידע הוא הבסיס לרוח האנושית וליכולת של אדם להתפתח בכיוונים הטובים לו מתוך היותו
ריבון על עצמו וחבר ראוי בחברה. כאשר הידע והמידע שופעים, לטוב ולרע, כמעט ללא
מגבלות, יש חשיבות עליונה לרכישת המיומנויות למיין ולסנן אותם.
ב. על בסיס ידע מבוסס ומתוך יכולת לרכוש ידע נדרש נוסף, יכול האדם לגבש את תפיסת עולם
ולהציג לעצמו ולחברה דעה מנומקת, לא פלקטית ולא טוקבקית. באופן אבסורדי משהו,
דווקא עמדה מגובשת כזאת היא עמדה שאדם יכול לשנות אותה, אם ישתכנע שיש עמדה
נכונה יותר.
ג. על בסיס ידע ודעה יכולה לצמוח אישיות דמוקרטית- זהו אזרח או אזרחית שמבינים
שהשונות היא עושר ושגלומות בה הרבה יותר הזדמנויות מאיומים. אישיות דמוקרטית תכבד
את הסובבים אותה מבלי להתפשר על עמדותיה, תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה
ביקורתית.
אלה שלוש הקומות של המבנה הערכי והפדגוגי של תיכון עירוני ד'.
החל משנת הלימודים תשע"ו, נארגן את התפיסה הזאת תחת הכותרת "תיכון אקדמי". התיכון
האקדמי הוא תיכון שהמושגים מצוינות והצטיינות אינם זרים לו, ששואף לסייע לתלמידיו לעמוד
בהצלחה מרובה בבחינות הבגרות, גם תוך כדי ויכוח ענייני על יעילותן ותקפן של בחינות בכלל
ובחינות הבגרות בפרט. באמצעות קשרים מתהווים עם גופים שונים באוניברסיטת תל-אביב ועם
מוסדות אחרים, באמצעות שינוי משמעותי וממוקד של שיטות ההוראה והלמידה, באמצעות הפיכת
ציבור הלומדים למעורב יותר בתהליכי הלמידה ובתוך הקהילה- נצליח ליישם את תפיסת העולם
הזאת ולהפוך אותה למציאות של יום –יום.

אין תגיות