ראשי תחומי טיפול ריפוי בעיסוק

 ריפוי בעיסוק

ריפוי בעיסוק הנו מקצוע טיפולי-שיקומי-חינוכי, הנמנה על קבוצת מקצועות הבריאות, ואשר שואב את מקורות הידע שלו ממדעי העיסוק, מדעי הרפואה וממדעי החברה וההתנהגות. מרפאים בעיסוק רואים את תפקידם המרכזי, לסייע לאדם להיות מעורב בעיסוקים בעלי מטרה, משמעות וחשיבות עבורו ואשר מאפשרים לו השתתפות בחיי היום-יום כבסיס לבריאותו, רווחתו, בטחונו ולאיכות חייו. מרפאים בעיסוק עובדים עם מגוון אוכלוסיות, במסגרות שונות. הטיפול בריפוי בעיסוק מותאם לגילו, יכולתיו/ מגבלותיו, תפקידיו, ערכיו והרקע התרבותי של הפרט.

אחת האוכלוסיות המרכזיות עמם עובדים/ות מרפאים/ות בעיסוק היא תלמידים במערכת החינוך. המרפאים/ות בעיסוק במערכת החינוך עוסקים/ות באיתור, אבחון וטיפול בתלמידים המראים קושי במעורבות בעיסוקים השונים, במטרה לאפשר להם להשתתף בפעילויות השונות הקשורות לחיי היום-יום במערכת החינוך, כולל: עצמאות בתפקוד ביום-יום, למידה והכנה לעבודה, משחק ופנאי והשתתפות חברתית.

הסיבות לקשיים יכולות לנבוע מגורמים שונים הקשורים בתלמיד כגון: ליקויים סנסו-מוטוריים, קוגניטיביים ,רגשיים ו/או חברתיים (ראה פירוט בנספח) וכן מדרישות המטלה, ממגבלות סביבתיות או מחוסר התאמה שבין התלמיד והסביבה בה הוא מבצע את המטלה. ההתערבות בריפוי בעיסוק נעשית בשיתוף עם התלמיד, משפחתו והצוות החינוכי והטיפולי. בנוסף, פועלים/ות המרפאים/ות בעיסוק באיתור מוקדם של ילדים בסיכון ובקידום הבריאות של ילדים על-ידי הדרכה וייעוץ לילדים, למשפחות ולצוות.

מתוך:נייר עמדה זה נכתב על-ידי תת-ועדה בנושא ריפוי בעיסוק במערכת החינוך, שמונתה על-ידי הוועדה המקצועית העליונה של המרפאים/ות בעיסוק: ד"ר נעמי וינטראוב, רחל פישמן, גילה שרון, רבקה רענן, רבקה צדיק, דפנה יודוביץ ומוניקה וינוקור.
 

גישות טיפוליות בריפוי בעיסוק