ראשי 09/04/2013- מיומנויות הנחיה, מנחה: ליאור מיכלוביץ'

 09/04/2013- מיומנויות הנחיה, מנחה: ליאור מיכלוביץ'

ההבדל בהנחיה הוא ב״הגשה״.

האיך יותר חשוב מהמה.

מה לדעתכם הדבר האחד שעושה אתכם למנחים טובים?

  • חיבור הדברים לעולם של התלמיד - רלבנטיות
  • לענות על הציפיות של מי שמולך
  • נחישות
  • חדור מטרה
  • לא לוותר
  • לדעת מה אתה רוצה מעצמך
  • הנחייה צריכה להיות חווייתית

ישנם מגוון סגנונות הנחיה: סגנון רגשי וסגנון של משימתי- "חייבים לעשות".​

אנחנו נוטים ללמד בדרך שבה אנחנו אוהבים ללמוד. הסכנה בכך היא שנאבד את האחרים שאינם לומדים בסגנון שלנו. עלינו לזהות מה המודרכים שלנו צריכים.

המודל של מקלנדון וקייל (1990) Choosing  a Consulting Role
משקיף- נותן היזון חוזר משקף מה שראה- מעלה מודעות נותן אפשרות בחירה. כדי להיות משקף טוב המראה צריכה להיות נקייה מאד. זה יכול לסגור את האנשים.
מנחה- מתייחס לתהליך ולא לתוצאות (איך ולא מה)- כניסה לעומקם של דברים. לא הכמות אלא האיכות. החיסרון לא מגיעים לתוצאות.
יועץ- משמש כמקשיב באופן מלא בעיקר לתוכן הרגשי, שובר מחסומים. יש אנשים שצריכים רק אוזן קשבת
מומחה מקצועי - יורד רגשית יועץ עונה לשאלות מקצועיות במהלך הביצוע. היתרון המנחה נמצא כשצריכים אותו החיסרון - המנחה עונה רק על שאלות ששואלים אותו.
מורה- מלמד את עקרונות היישום. היתרון - מלמד תבניות החיסרון קיבעון בחשיבה תבניתית.
מאמן- המאמן מחפש כיצד ניתן לשפר בפעם הבאה את הביצוע - השיטה מניחה שיש כוח רצון למונחה. לא מתאים למי שאין מוטיבציה.
מבצע- המודל הרפואי אומר לנועץ מה עליו לעשות - המטרה הושגה. מצד שני אנשים מרגישים שכופים עליהם. לא מתאים לאורך זמן. גורם לאנשים להיות ראש קטן.
מודל - ביצוע משותף . דוגמה אישית - הפנמה - התנסות עצמית לאחר מכן דיון. מתאים לאנשים שחוששים. החיסרון בזבוז זמן. יוצר תלות. אחרי פעם פעמיים כאלה צריך להפעיל סגנון אחר.
רוב האנשים מדריכים בדרך שהם רואים כטובה עבור עצמם.
הצלחה בהדרכה היא עניין של ניסיון.
שותף - ביצוע משותף למידה הדדית תוך כדי דיאלוג - ללכת עם המודרך יד ביד תוך כדי זה שהמודרך הוא זה עושה. החיסרון הוא קצב ההתקדמות.

  • ניתן להשיג תוצאות לטווח קצר שלא תהיה להם השפעה ארוכת טווח.
  • על מנת לשפר את מיומנויות ההנחיה, יזהה המנחה במטריצה את המקום שלו וינסה ללכת משם למקום הכי רחוק במטריצה כלומר הסגנון ההופכי. דבר זה נותן כלי נוסף בידי המנחה.
  • רצוי לשתף את המודרכים ביעדים. כדאי להתחיל עם מי שרוצה.

מודל ק.מ.ח

קהל
מציג
חומר ההצגה
 
כדי להתכונן להנחיה באופן מיטבי יש להתייחס לכל הפרמטרים:
קהל:
  • מה הקהל יודע על הנושא?
  • מה הקהל רוצה לדעת את הנושא?
  • מה הקהל צריך לדעת על הנושא?
  • מה יחסו של הקהל לנושא?
  • מה הרקע של הקהל ומה היכולת האינטלקטואלית שלו להבין?
  • איך אפשר לעורר אצלם את המוטיבציה? להקשיב - מה מעניין אותם?
מציג/מנחה:
  • עד כמה מהנושא ברור למציג? עד כמה הוא שולט באופן מעמיק בנושא?
  • מהי מידת הביטחון העצמי ואם יש צורך לחזק - מה ייתן לי ביטחון?
  • שליטה בשפה המילולית ובשפת הגוף כולל אינטונציה
  • שמירה על קשר עין ואו עזרי המחשה לאורך המצגת
  • לתכנן פנייה גם להגיון וגם לרגש

חומר:

  • מבוא 5% מהזמן הקדמה למה שהולך להגיע בהמשך. עירור מוטיבציה להקשיב להמשך.
  • גוף 90% מהזמן - העניין עצמו. אם ארוך, יש לעורר סיכומי ביניים כדי להקל על הזיכרון.
  • סיכום 5% מהזמן לחזור על מסרים מרכזים שמעוניינים שיקלטו.
  • עריכת החומר בצורה הגיונית - מבנים שונים של שיעור
  • תאור בעיה רווחת והפיתרון שלה- ניתוח והסבר לסיבת הבעיה - הצגת פתרונות אפשריים. התמקדות ביתרון של הפתרון שהרעיון שלך מציע.
  • סדר לקראת שיא -או  תאור מתפתח עם פואנטה או מהפרט אל הכלל
  • עקרון הראשוניות או האחרוניות
  • עקרון השינון

הדאגה למרחב וסביבת תקשורת

 חשוב שהתנאים הסביבתיים בהם מתבצעת ההנחייה יענו על מספר קריטריונים:
  1. מיקום: מאורגן, שקט, מאפשר למציג לעמוד במקום מתאים, מרווח למספר המשתתפים הצפויים, מאוורר ובעל יכולת לויסות הטמפרטורה (מזגן, חלון וכד')
  2. זמן: יש לתכנן בהתאם לזמן ההצגה ולתת את הדעת למקרים הבאים:
    לשעות שלפני או אחרי, מה המשתתפים חוו לפני ומה עומד בפניהם אחרי, האם הזמן גמיש או קשיח האם נהוג להתחיל בזמן או לא.
  3. עזרים: ממוקמים מראש, יודעים להפעילם.
  4. מרחק מהקהל: אופטימלי לקשר עין, לגודל העזרים ולשמיעת המנחה.
  5. שימוש בעזרי המחשה לפי הצורך: חזותי - מצגת, חלוקת דפים, פוסטרים, סרטים ודיאגראמות ודומה. טעימות וריחות אם רלבנטי - כדי לערב את החושים. יש לזכור שעזרי המחשה יכולים גם להפחית את יעילות הפרזנטציה אם לא נעשה בהם שימוש מושכל.

האתר של ליאור מיכלוביץ
חזרה לפיתוח מקצועי
חזרה לרכזים