היסטוריה - סילבוס

סילבוס לימודים כיתה ז - 

ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת

מטרות :

התלמידים יבינו שאירופה בימי הביניים מושתתת על שני יסודות: דת ותרבות נוצריות ומשטר פאודלי.

התלמידים יבינו שבימי הביניים התגבשו שתי דתות מונותאיסטיות חדשות, הנצרות והאסלאם, שהתעמתו ביניהן לא רק מבחינת האמונה הדתית, אלא גם מבחינה פוליטית. 

א. נפילת האימפריה הרומית: אירוע מכונן 

שינוי המציאות באירופה בעקבות התפוררות האימפריה הרומית: 

א. נדידת העמים (פלישת שבטים שונים לאירופה) והשפעתה על היווצרות ממלכות אירופה.

ב. קבלת הדת הנוצרית על ידי עמי אירופה והפיכת הנצרות לדת השלטת באירופה.

ב. הגיבוש מחדש של אירופה - תרבות נוצרית ומשטר פאודלי 

א. התפתחות המשטר הפיאודלי כמענה לשינויים שחלו באירופה: 

גורמים להיווצרותו של המשטר הפאודלי.

המשטר הפאודלי: מלוכה וכנסייה (מבנה ומאפיינים).

המבנה ההיררכי הפאודלי והכנסייתי וחלוקת התפקידים והסמכויות במבנה זה.

חברה מעמדית של מתפללים, לוחמים, עמלים.

תלות חוזית במערכת היחסים בין המעמדות בחברה הפאודלית (סניור, וסל).

חיי היום־יום בחברה הפאודלית.


ג. מעמדה ותפקידה המרכזי של הכנסייה ומעורבותה בחברה בתחומי החיים השונים.

ד. האסלאם - עלייתה של דת חדשה 

הנביא מוחמד מייסד האסלאם: 

ההתגלות, השליחות והמאבק של עובדי האלילים בנביא ובשליחותו במכה (622-610).

עקרונות האמונה באסלאם: 

מצוות היסוד באסלאם: עדות, תפילה, צום, צדקה, עלייה למכה (חג’).

עקרונות האסלאם: אמונה באל אחד, בנביאים של “עמי הספר” (יהודים ונוצרים), בספרי הקודש של היהדות והנצרות, בעולם הבא.

התפשטות האסלאם והפצתו :

ג’האד (“דאר אל אסלאם”, “דאר אל חארב”) וקביעת היחס ללא־מוסלמים.

ה. מסעי הצלב - עימות בין הנצרות לאסלאם 

הסיבות למסעי הצלב.

ממלכת ירושלים הצלבנית.



סילבוס לימודים כיתה ח - 

העת החדשה – יצירת חברה חדשה והתפתחות המדינה המודרנית

מטרות:
התלמידים יבינו את החידוש שבמהפכה המדעית - גישה המתבססת על עובדות ועל חקר.
התלמידים יבינו את עקרונות הנאורות ואת השפעתם על יצירת חברה חדשה ועל התפתחות המדינה המודרנית.
התלמידים יבינו שההכרה בכוח השכל ובזכויותיו הטבעיות של האדם הביאה להתפתחות תפיסה חדשה על אופי היחסים בין האדם והמדינה.
התלמידים יבינו את הגורמים לפרוץ המהפכה הצרפתית, הערכים שייצגה, השפעתה על העולם המערבי וחשיבותה.
התלמידים יבינו את משמעות המהפכה התעשייתית והשפעתה על היחיד והחברה.

הנאורות - תפיסה חדשה של אדם וחברה
א. המהפכה המדעית: גישה חקרנית המבוססת על ניסוי ותצפית.
ב. עקרונות הנאורות: 
האמונה בתבונה ובכוח שכלו של האדם.
האמונה בקדמה ובארגון חדש של החברה על פי עקרונות מדעיים: האמנה החברתית, הפרדת רשויות וההכרה בזכויותיו הטבעיות של האדם.
שינוי היחס לדת וירידת מרכזיותה בחברה.

2. המהפכה הצרפתית:
המהפכה - הרס "המשטר הישן" ויצירת משטר חדש הבנוי על רעיונות הנאורות
א. ססמת המהפכה -"חירות, שיוויון, אחווה".
ב. הצו לביטול הפאודליזם, הצהרת זכויות האדם והאזרח.
ג. ממלוכה לרפובליקה וטרוק
ד. עליית נפוליאון - מלחמות נפוליאון , התבוסה ברוסיה וקריסתו. 

3. המהפכה האמריקאית:
א. המאבק באנגליה
ב. יצירת חברה חדשה באמריקה 
ג. הכרזת העצמאות.

4. המהפכה התעשייתית: 
א. אנגליה - חלוצת המהפכה
ב. השפעת המהפכה על חיי היחיד
ג. סוציאליזם
ד. התפתחות הבורגנות


סילבוס לימודים כיתה ט - 

העת החדשה - העולם בחילופי המאות , מהרבע האחרון של המאה ה19 עד 1939

מטרות: 
התלמידים יבינו את משמעות המירוץ האימפריאליסטי של מדינות אירופה באפריקה והשלכותיו על היחיד והחברה ביבשת זו.
התלמידים יבינו את הגורמים למלחמת העולם הראשונה, את מאפייניה והמיוחד לה.
התלמידים יבינו את השפעת תוצאות המלחמה והסדרי השלום על המבנה הפוליטי והחברתי של אירופה: מאימפריות רב־לאומיות למדינות לאום, דמוקרטיות שעמדו במבחן ודמוקרטיות שקרסו.
התלמידים יבינו את משמעות הזכות להגדרה עצמית וזכויות מיעוטים ואת השינוי שחל במעמדם החוקי והחברתי של היהודים במדינות השונות בעקבות ההכרה בזכות להגדרה עצמית ובזכויות מיעוטים.

השתלטות מדינות אירופה על אפריקה:
א. ניצול כלכלי, כיבוש ודיכוי פוליטי, מיסיון נוצרי וכפייה תרבותית.

2. מלחמת העולם הראשונה והשלכותיה:
א. התארגנות הגושים 
ב. מאפייני המלחמה העולמית: מלחמה טוטאלית, מרכזיות העורף, מלחמת החפירות, טכנולוגיה חדשה בשדה הקרב. 

3. הסדרי השלום והשלכותיהם:
א. זכויות מיעוטים
ב. הקמת חבר הלאומים.

4. מדינות דמוקרטיות אל מול משברים חברתיים, כלכליים ותרבותיים:
א. ארצות הברית: השגשוג של שנות ה־ 20 , מגמת הבדלנות, המשבר הכלכלי והשלכותיו על אירופה והניו־דיל. 
ב. איטליה: הגורמים להפיכת איטליה ממשטר דמוקרטי למשטר פשיסטי - מהלכי תפיסת השלטון על ידי מוסוליני. 

5. משטרים טוטאליטריים בין מלחמות עולם: 
א. רוסיה, איטליה, גרמניה. 


סילבוס בהיסטוריה - 70% - חטיבה עליונה

פרק א:

בית שני – ממדינת מקדש לעם הספר


ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית-המקדש

ציוני דרך עיקריים בבניית המדינה החשמונאית וביסוסה

הכרת התופעות והתהליכים המרכזיים במדינה החשמונאית, והדגמה של כל אחד מהם . 

דפוסי השלטון הרומאי בא"י )'מלך חסות' – הורדוס, הנציבים(

השלטון הרומאי העקיף: דמותו של 'מלך החסות' הורדוס. השלטון הרומאי הישיר: תקופת הנציבים הרומאים.

הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים

תוצאות המרד וחורבן בית המקדש

בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה

רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה


פרק ב: 

הלאומיות בישראל ובעמים, ראשית הדרך עד 1920


הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19

הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19

המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו במאה ה- 19 באירופה

תנועה לאומית מדגימה באחת מהארצות: אטליה, גרמניה, יוון, פולין


התנועה הלאומית היהודית המודרנית - הציונות ומאפייניה העיקריים

הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית 

פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה , תחנות בחייו של הרצל.

בעיית היהודים והפתרון המוצע לה בספרו של הרצל "מדינת היהודים".

הקונגרס הציוני הראשון ותכנית באזל: מטרה ואמצעים. מהי חשיבותה של התכנית?

הקמת המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה.

ניסיונותיו של הרצל לקבל צ'רטר מהסולטן העות'מאני והשגת הסכמת המעצמות )גרמניה, הקיסרות הרוסית ובריטניה( למתן ערבויות לצ'רטר זה.

פולמוס אוגנדה: תוכנה של ההצעה, מי תמך בה ומדוע? ומי התנגד לה ומדוע?


פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה

התנועה הציונית והישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה

הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים.

השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19. במה דומה התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות באירופה במאה ה-19


פרק ג: 

בונים מדינה במזרח התיכון


פרק המבוא: על נושא זה לא תופענה שאלות בבחינת הבגרות 1920-1945

מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי

המאבק הצבאי:

הקמת תנועת המרי העברי . 

העפלה – המאבק להבאת עולים לארץ:

התיישבות. 

העברת שאלת א"י לאו"ם

שיקולי הבריטים בהעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם 

החלטת כ"ט בנובמבר– הפעילות הדיפלומטית היהודית לגיוס תומכים בה, תוכנה ומשמעותה.

התגובות להחלטה – בקרב הישוב היהודי, הפלסטינים ומדינות ערב.

מלחמת העצמאות

יסוד מארגן: מלחמת העצמאות כמלחמה קיומית של הישוב היהודי ושל מדינת ישראל 

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל

הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים

היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים


פרק ד: 

סוגיות במדינת ישראל במזרח התיכון

תהליך הדה-קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות

השפעת גורמים שונים על גורל היהודים בארצות האסלאם 

מלחמת יום הכיפורים: הגורמים למלחמה, והנסיבות בהן פרצה )אירועי סוף השבוע בו פרצה המלחמה(. תוצאות המלחמה )בטווח המיידי(. השפעות המלחמה על מדינת ישראל )חברתית, כלכלית, ביטחונית ופוליטית(. השפעות המלחמה על מדינות ערב.

עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל

עיצוב זיכרון השואה:  עיצוב זיכרון השואה בשנות ה-50 :

העצמת מרכזיות המרד בגטאות כמוקד להזדהות החברה הישראלית עם נושא השואה.

ניכור ואי-קבלה של הסיפור האישי של הניצולים.

חקיקה כדרך לעיצוב הזיכרון הממלכתי, ימי זיכרון, אנדרטאות ומוסדות הנצחה.

הויכוח סביב הסכם השילומים עם גרמניה.

פרשת קסטנר.

התמורות בעיצוב זיכרון השואה בשנות ה-60 וה-70:

השפעת משפט אייכמן על יחס החברה הישראלית לשואה בכלל ועל היחס לניצולים בפרט.

השינוי בעיצוב זיכרון השואה בעקבות מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים

השפעת מלחמות ישראל ופיגועי הטרור על יחס החברה הישראלית לשואה )מלחמת ששת

הימים ויום הכיפורים, רצח הספורטאים במינכן, גורל ילדי בית הספר בצפת במעלות 1974 ,

חטיפת מטוס אייר פרנס לאנטבה(.