על תכנית המצויינות במוזיאון א"י

​כחלק מפיתוח תכניות ייחודיות למצוינות בעיר תל- אביב- יפו על ידי המחלקה לחינוך יסודי בעירייה, מתקיימים זו השנה הרביעית לימודי "מצוינות במוזיאון" בהשתתפות תלמידים מכיתות ה'-ו' של שניים עשר בתי- ספר בעיר. התכנית מתקיימת לאורך שלושה-עשר מפגשים שבועיים, כאשר הפעילות נעשית בשתי קבוצות, על-פי חלוקה גילאית.

הנחת היסוד של התכנית היא, כי הסמיכות הגיאוגרפית בין בתי-הספר לבין המוזיאון, מזמנת אפשרות לפעילות משותפת מתוך העמקת הקשר של התלמידים לסביבתם הקרובה ומתוך היכולת לנצל משאבי תרבות קרובים וקיימים.

התכנים בהם עוסקת התכנית לקוחים מתוך עולם התוכן של המוזיאון, שהינו מוזיאון רב-תחומי העוסק בתולדות הארץ ובתרבותה. העיסוק בתחומי תוכן אלו מקרבים את התלמידים אל סביבתם ותורמים לפיתוח של מחויבות ומעורבות חברתית.

התכנית מציעה לתלמידים המשתתפים בה התנסות של למידה בדרך החקר והפעלת מגוון אינטליגנציות במגוון דרכי הוראה. למידה בדרך זו מתאימה במיוחד לתלמידים בעלי מאפיינים של מצוינות ומרחיבה את  טווח האפשרויות המוצע להם בתוך כתלי בית הספר.

בתוכנית ארבעה נושאי לימוד. התכנים מועברים באמצעות העשרה רב-תחומית חוקרת, בתערוכות, בכיתת הלימוד ובאמצעות מפגשים עם אוצרים ומומחי ידע חיצוניים.

הנושאים הנלמדים:

  1. פתיחה: כיצד נכיר את עברנו? כיצד נכיר את הסביבה בה אנו חיים? היכרות עם כלי המחקר של הארכיאולוג, ההיסטוריון, חוקר החברה ואוצר המוזיאון.
  2. מהבריזה ועד המזגן, מבור המים עד הברז: אדם חי בסביבתו. אקלים ומים, חקלאות, החומר מסביב.
  3. סביבה ירוקה: הצורך לנצל משאבי טבע ולשמור עליהם, ניצול ומחזור חומרים, הסתכלות מרחבית: מבנה היישובים, מיקום תעשיות ומתקנים חקלאיים מהיבטים אקולוגיים. מבנה היישובים, מיקום תעשיות ומתקנים חקלאיים מהיבטים אקולוגיים.
  4. תרבויות נפגשות: בדרכי מסחר, תרבויות נפגשות במרחב.
  5. שיח ושיג (דיבייט) בין שתי קבוצות המביעות עמדה מנוגדת על נושא נבחר.

שילוב התקשוב בתכנית:

מתוך תפיסה והבנה כי התכנית צריכה לדבר בשפה של המאה ה- 21, שהיא שפת התלמידים, הוחלט לשלב בה תקשוב. באמצעות למידה מבוססת מקום בפרוייקט הסיום, מפתחים הילדים משחק- הדרכה מוזיאלי מתוקשב, המיועד לסמארטפונים וטאבלטים.

שלבי ביצוע הפרויקט:

על מנת שיוכלו לתכנן מערך הדרכה מוזיאלי מתוקשב בעצמם, חוו התלמידים במהלך התכנית ביקור פעיל בביתן לאתנוגרפיה ופולקלור. התלמידים חקרו את הביתן ותשעה מוצגים המוצגים בו באמצעות משימות וכתבי חידה על גבי טאבלטים. באמצעות מערך הדרכה, שנבנה על ידי צוות המדריכות על גבי פלטפורמה ייחודית של למידה מתוקשבת, יכלו התלמידים לסייר בביתן באופן עצמאי בחוליות קטנות, לשתף פעולה זה עם זה וללמוד באופן בלתי אמצעי על המוצגים המעניינים המוצגים בביתן.

ההתנסות בפלטפורמה נועדה לספק לתלמידים מודל לפיתוח הדרכה מוזיאלית, אותו עליהם לתכנן, לפתח ולכתוב  במהלך המפגשים הבאים, על מנת שיוכלו לשתף את ההורים ואת חבריהם בסיור המקוון שיצרו.
בשלב הבא, הם נדרשו לתכנן ולכתוב פעילות מודרכת דומה בעצמם, בחוליות עבודה קטנות. תכנון וכתיבה של פעילות כזו חייבה אותם לבצע תהליך של לימוד ומחקר עצמאי מעמיק אודות המוצגים והביתנים הרלבנטיים. התלמידים התבקשו לבחור מוצג מסוים, לאסוף מידע מקיף אודותיו ולהתחיל לחשוב כיצד ניתן לתווך בינו לבין מבקרים אחרים בביתן.

בהמשך, תכננו ופיתחו התלמידים משימות, הפעלות ומשחקים המתאימים לסיור שבנו סביב המוצגים שבחרו. באופן זה, הביאו לידי ביטוי חשיבה יצירתית, עבודת צוות ומיומנויות הדרכה ותיווך.

התלמידים הם אשר הקלידו את המידע לתוכנה הייעודית ועיצבו בעצמם חלק מהמשחק. צוות מדריכות המוזיאון, בשיתוף עם מר שני זיו – יועץ בתכנית התקשוב ללמידה מבוססת מקום סייעו להפוך את התכנון והחשיבה של הילדים ל"משחק דיגיטלי" המאפשר סיור בין מספר מוצגים, בהתאם להחלטות התלמידים.
במפגש הסיום של התכנית, הוזמנו ההורים לפעול ולסייר יחד עם ילדיהם באמצעות המשחק הדיגיטלי שפיתחו.